מהי הומיאופתיה

רקע: הומיאופתיה (ובאנגלית Homoeopathy) היא רפואה הוליסטית (רפואה שמתייחסת לאדם כמכלול אחד, ומכוונת את התובנות הרפואיות והטיפול לאדם כולו, ולא לאיבריו השונים), שנתגלתה והתפתחה לקראת סוף המאה ה-18 בגרמניה ע"י רופא גרמני בשם דר' סמואל הנמאן (Dr. Samuel Hahnemann).

 

מקור השם: "הומיאו" - דומה, "פתיה" - סבל. כלומר,  סבל נרפא ע"י סבל דומה.  ובצורה מעשית: ע"מ לרפא מחלה, יש לתת תרופה שידעה לגרום למחלה דומה אצל האדם הבריא שנטל ממנה. כאשר האדם החולה יטול ממנה - יבריא.

 

דר' סמואל הנמאן 1755-1843

הנמאן עסק ברפואה, כימיה, מדע, ובזמנו החופשי עסק בתרגום מאמרים וספרות רפואית. הוא היה מהפכן בדעויתיו ובתובנותיו, ותמיד דרש לחקור את הדברים לעומקם. הנמאן החליט לפרוש מעולם הרפואה המערבית, כיוון שחיפש שיטה עמוקה יותר, כזו שיש לה תובנות נרחבות יותר לגבי החולי האנושי, כזו שיודעת לקשר בין תלונותיו השונות של האדם לבין סגנון חיו, הסביבה בה חי ועובד. הוא ראה שכאשר טיפל באיבר הפגוע, האיבר השתפר,  אך בהמשך, בריאות המטופל ירדה, והוא חזר אליו כעת עם בעיה "חדשה". הנמאן, בחיפושו אחר האמת העמוקה ביותר, הבין, שאין הוא מצליח לרפא את מטופליו בשיטה הקונבנציונלית, ודבר זה הסב לו תסכול עצום. הוא חיפש שיטה חדשנית עמוקה ויסודית, שתיגע בשורש הבעיה, ותגרום לחולה להבריא.

 

ע"י מחקרים וניסויים שערך, הבין הנמאן, שביקום שולטים חוקי טבע בסיסיים, שאינם ניתנים לשינוי, ושנשמרים פעם אחר פעם. חוקי טבע אלה פועלים גם בגוף האדם. תובנותיו היו שקיימת איזשהי אינטילגנציה עמוקה באדם, והיא זו ששומרת על שיווי-משקל פנימי (ע"מ שכל מערכות הגוף יתפקדו בצורה תקינה ובהרמוניה), ומגינה עליו מפני השפעות חיצוניות, כגון: מגיפות, שינויי טמפרטורה, לחץ, מתח ועוד.

 

שיווי-המשקל נשמר, כל עוד האדם חי חיים בריאים ונכונים, וכל עוד ההשפעות הסביבתיות הן מתונות יחסית. אולם, כאשר האדם אינו שומר על אורך חיים בריא, או נתון בהשפעות חזקות מדי, שיווי-המשקל מתערער, וההשלכות מתבטאות בצורה של מחלה וסימפטומים. הסימפטומים יכולים להתבטא בצורה פיזית (כאב ראש, פריחה, בעיות עיכול וכו'), או בצורה נפשית (חרדה, נדודי-שינה, עצבות וכו'). כל אחד יבטא את המחלה באיברים ובמערכות אליהן הוא מועד (מסיבות גנטיות, תורשתיות, למשל).

 

ע"מ להביא לשיפור במצבו של האדם, יש להשיבו לשיווי-משקל. טיפול באיבר הבעייתי לא יועיל, כיוון שישנן סיבות עמוקות יותר (היציאה משיווי המשקל/הסיבות שהביאו ליציאה) שבהן צריך לטפל. הנאמן הגיע לתובנה, שהמחלות השונות (פיזיות או נפשיות) הן ביטוי להפרעה שהמקור שלה הוא אנרגטי, ו"אל-חומרי". מקור אנרגטי זה, אינו ניתן למדידה או לראייה. הטיפול ההומיאופתי, אם כן, מכוון את עצמו לאותו מקור אנרגטי, ע"י תרופות שהן בעצמן "אל-חומריות".

 

בעזרת תרופות הומיאופתיות מתאימות (אותן פיתח הנמאן בטכניקה ייחודית לשיטה), ניתן להשיב את שיווי-המשקל הפנימי, ולהחזיר את האדם לאיזון, כך שבריאותו תשתפר, ותלונותיו תעלמנה.

 

התרופות ההומיאופתיות עובדות בצורה כזו, שהן גורמות לאותה "אינטיליגנציה פנימית" להתחזק, ולהשיב להרמוניה את האדם כולו. מיכוון שכך, גם בבעיות כמו מגיפות או פציעות וחבלות, יש להומיאופתיה יכולת רבה לעזור, שכן היא מסייעת לגוף לזרז וליעל את תהליכי הריפוי.

 

תפקיד ההומיאופת הינו, לחקור ולנסות להבין את השתלשלות הדברים, את הסיבות שהביאו ליציאה משיווי-משקל, ואת ביטוי המחלה אצל המטופל. השיטה והטיפול הינם אינדיבידואליים - לכל מטופל יהיו סיבות אישיות ליציאה מאיזון, והביטוי למחלה  אצלו (הסימפטומים) יהיו שונים. לדוגמא: אצל אחד המחלה החלה לאחר שאיבד את אהובתו, אצל השני אחרי שפעת קשה. אצל אחד הביטוי יהיה כאבים בעיקר בלילה, ואצל השני דווקא כאבים בשעות אחה"צ. כל הפרמטרים הללו נלקחים בחשבון, וההומיאופת מנסה, למעשה, להרכיב "פרופיל" למטופל ומחלתו. על-סמך פרופיל זה, ניגש ההומיאופת למצוא את התרופה ההומיאופתית המתאימה ביותר למטופל, והיא זו שתשפר את מצבו, ותשיבו לבריאות.

 

ההומיאופתיה היא כלי, שבאצמעותו ניתן לעזור במצבים רבים, כיוון שהיא מחזקת את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף. לעתים כוחות הריפוי של הגוף איטיים וחלשים מדי, ולעתים אף נמצאים "במבוי סתום", ואינם יודעים כיצד להשיב את שיווי-המשקל (כפי שקורה במחלות הכרוניות, שנמשכות שנים). תפקיד התרופה ההומיאופתית הוא לעורר את כוחות הריפוי הפנימיים של האדם באותן נקודות בהן מתקשים, ולכוון אותם לקראת החלמה.

 

 

  • Facebook Square

© 2017 Eliaz Raz